"שוגר דדי" בעידן המודע: תומר בלוך על כנות, גבולות ואחריות בקשרים לא שגרתיים
פתיח: הצד השני של המטבע
השיח סביב מערכות יחסים מסוג "שוגר דייטינג" מתמקד לרוב בנשים הצעירות, ה"שוגר בייביז". אך מה קורה בצד השני של המשוואה? מיהו הגבר הבוחר להיות "שוגר דדי", ומה מניע אותו? האם כולם פועלים מאותם מניעים או מתאימים לאותה תבנית סטריאוטיפית? סיפורו של תומר בלוך, יזם נדל"ן מצליח בן 47, נשוי על הנייר אך חי בנפרדות רגשית ממושכת, מציע מבט נדיר ומורכב אל תוך עולמו של גבר שבחר בדרך זו – לא מתוך גחמה או רצון לניצול, אלא מתוך חיפוש אחר קשר דיסקרטי, המבוסס על גבולות ברורים, כבוד הדדי, ובחירה מודעת של שני הצדדים. תומר מבקש להציג גישה שונה, כזו הדוגלת בכנות רדיקלית ובאחריות אישית, גם במרחב הלא קונבנציונלי של יחסי שוגר דדי. "לא כל ה'שוגר דדיז' נולדו שווים," הוא פותח ואומר, "ויש דרך לעשות את זה נכון, בצורה שמכבדת את כל המעורבים."
פרק 1: תומר בלוך – מאחורי התווית
יזם בחיים, יזם בקשרים?
תומר בלוך הוא התגלמות ההצלחה הישראלית. מאחוריו שנים של עבודה קשה כיזם נדל"ן, פרויקטים מרשימים ומוניטין של איש עסקים ממולח שיודע לזהות הזדמנויות ולחשוב מחוץ לקופסה. אך מתחת לחזות המצליחה והבטוחה, הסתתרה מציאות אישית מורכבת. נישואיו, שהחלו לפני למעלה משני עשורים, התרוקנו עם השנים מתוכן רגשי. "על הנייר, אנחנו עדיין יחד, בעיקר למען הילדים שכבר בגרו, ולמען מסגרת חברתית מסוימת," הוא משתף בכנות מפתיעה. "אבל בפועל, כל אחד מאיתנו חי את חייו. הבדידות בתוך קשר זוגי היא לעיתים קשה יותר מבדידות מוחלטת."
הריק הרגשי הזה, יחד עם אורח חיים תובעני שלא הותיר זמן רב לחיפוש קונבנציונלי אחר זוגיות חדשה, הוביל אותו לבחון אופציות אחרות. "כמו שאני מחפש פתרונות יצירתיים בעסקים, התחלתי לחשוב שאולי גם בחיים האישיים שלי צריך גישה אחרת," הוא מסביר. "אני לא בנוי למשחקים, לדרמות או למערכות יחסים שמתחילות בהעמדות פנים ומסתיימות במפח נפש."
למה דווקא שוגר דייטינג?
הבחירה בשוגר דייטינג לא הייתה מקרית. עבור תומר, היא ייצגה שילוב של מספר גורמים שהתאימו למצבו ולצרכיו הנוכחיים. ראשית, הדיסקרטיות. "במעמדי, ובמצבי המשפחתי, חשוב לי שהקשרים שלי יישארו פרטיים. שוגר דייטינג, כשנעשה נכון, מאפשר רמה גבוהה של דיסקרטיות." שנית, הבהירות. "אני מעריך מאוד כנות וישירות. הרעיון של קשר שבו הציפיות והגבולות מוגדרים מראש קסם לי. זה חוסך הרבה אי הבנות ועוגמת נפש."
מעבר לכך, תומר מודה שנרתע מהמורכבות והציפיות של קשרים רומנטיים מסורתיים בשלב זה של חייו. "אני לא מחפש להתחתן שוב או לבנות משפחה חדשה. אני מחפש חיבור אנושי, חברה נעימה, אינטימיות, אבל בתנאים שמתאימים לי כרגע, וחשוב לא פחות – שמתאימים גם לצד השני באופן שקוף והוגן." הציטוט שמלווה אותו, כמעט כמוטו, הוא: "אני מעדיף כנות כואבת על פני העמדת פנים מתוקה. ובשוגר דייטינג, לפחות בגרסה שאני דוגל בה, יש פוטנציאל עצום לכנות."
פרק 2: עקרונות ה"שוגר דדי" המודע
תומר בלוך אינו רואה עצמו כ"שוגר דדי" טיפוסי, כפי שהוא מצטייר לעיתים בתקשורת. הוא פיתח לעצמו מערכת עקרונות ברורה, מעין קוד אתי אישי, שלפיו הוא שואף לנהל את קשריו. "חשוב לי להדגיש," הוא אומר, "אני לא מושלם, ואני לומד כל הזמן. אבל אלה העקרונות שמנחים אותי."
גבולות ברורים כבסיס לקשר בריא
העיקרון הראשון והחשוב ביותר עבור תומר הוא הצבת גבולות ברורים מהרגע הראשון. "לפני שאני נכנס לקשר כלשהו, אני מנהל שיחה פתוחה וכנה על הגבולות," הוא מסביר. "מה כלול בקשר ומה לא. מהי תדירות הפגישות הרצויה לשנינו, מהו אופי הפעילויות המשותפות, מהי רמת הדיסקרטיות הנדרשת, וכן, גם מהן הציפיות הכלכליות והרגשיות, אם ישנן."
הוא מאמין שגבולות אינם מגבילים, אלא דווקא מאפשרים. "גבולות הם לא כלא, הם מפת דרכים לקשר מכבד ובטוח. כשכל צד יודע איפה הוא עומד ומה מצופה ממנו, זה מונע אי הבנות, תסכולים ותחושות של ניצול. זה מאפשר לשנינו להרגיש בנוח ולהתמקד בהנאה מהקשר עצמו, בידיעה שהמסגרת מוסכמת ומכובדת." הוא נותן דוגמאות: "אם מוסכם שהקשר הוא דיסקרטי, אז שנינו מחויבים לכך. אם מוסכם שהפגישות הן למטרות מסוימות, אז זה מה שיהיה. הכל צריך להיות מדובר ומוסכם."
הסכמות שקופות – חוזה של כבוד
הנושא הכלכלי הוא כמובן חלק בלתי נפרד מקשרי שוגר דדי. תומר אינו מתכחש לכך, אך הוא מקפיד על שקיפות מוחלטת גם בהיבט זה. "ההסדר הכלכלי, או התמיכה שאני מציע, חייב להיות ברור, מוגדר ומקובל על שני הצדדים מההתחלה," הוא מצהיר. "אני לא מאמין ב'אזורים אפורים' או בהבטחות באוויר. אני מסביר בדיוק מה אני יכול ומוכן להציע, והאישה שמולי צריכה להרגיש בנוח עם זה, ולוודא שזה עונה על הציפיות שלה."
חשוב לו מאוד שההסכמה תהיה הדדית ושלא תהיה תחושת כפייה או ניצול. "אני רוצה שהאישה שמולי תרגיש שהיא עושה בחירה מודעת, שהיא שותפה מלאה להסכם הזה, ולא נגררת למשהו שהיא לא שלמה איתו. אם אני מרגיש שהיא במצוקה קשה מדי או שהיא לא באמת מבינה את טיב ההסדר, אני מעדיף לא להיכנס לזה. זה חייב לבוא ממקום של בחירה של שני אנשים בוגרים ואחראים." הוא רואה בהסכמות השקופות מעין "חוזה של כבוד", גם אם אינו כתוב, המבטיח ששני הצדדים יודעים לקראת מה הם הולכים.
כבוד הדדי – מעבר לתמיכה הכלכלית
עבור תומר, להיות שוגר דדי "מודע" פירושו להעניק כבוד הדדי שחורג הרבה מעבר לתמיכה הכלכלית. "כסף הוא רק פן אחד," הוא אומר. "אבל מה שבאמת בונה קשר, גם אם הוא לא קונבנציונלי, זה כבוד. להקשיב באמת לאישה שמולך, להתחשב ברצונות ובצרכים שלה, להעריך את האישיות שלה, את מה שהיא מביאה לקשר – זה הבסיס."
הוא מאמין שיש מקום גם לרגשות ולחיבור אנושי אמיתי, גם אם מוגדרים מראש. "זה לא חייב להיות קשר קר ומנוכר. אם יש כימיה טובה, אפשר לפתח שיחות מעניינות, ליהנות מחברותא, ואפילו לפתח סוג של חיבה. אני לא מחפש רובוט. אני מחפש בת לוויה אינטליגנטית, נעימה, שכיף לבלות איתה. לפעמים, אם זה מתאים לשנינו והיא מעוניינת, אני שמח גם לחלוק מניסיון החיים שלי, לתת עצה עסקית, או פשוט להיות אוזן קשבת. זה לא רק 'לתת כסף ולקבל חברה'. זה יכול להיות הרבה יותר מזה, אם שני הצדדים פתוחים לכך."

פרק 3: שוגר דייטינג – מרחב של כנות ואחריות?
עייף ממשחקי כוח וציפיות סמויות
אחת הסיבות המרכזיות שמשכו את תומר לשוגר דייטינג היא, באופן פרדוקסלי אולי, החיפוש אחר כנות. "בעולם הדייטינג הרגיל, וגם בנישואים שלי כפי שהתפתחו, הרגשתי לעיתים קרובות מוקף בחוסר כנות, במניפולציות רגשיות, בציפיות סמויות שלא נאמרו מעולם אך גרמו למתחים ולמריבות," הוא משתף. "אנשים לא אומרים מה הם באמת רוצים, מה הם באמת מרגישים. יש כל כך הרבה משחקי כוח ואגו."
לדעתו, שוגר דייטינג, בגרסתו האידיאלית, יכול להיות "נקי" יותר במובן הזה. "כשהכל מדובר ומוסכם מראש – התפקידים, הציפיות, הגבולות, התמורה – זה משאיר פחות מקום להעמדות פנים. אתה יודע איפה אתה עומד, והיא יודעת איפה היא עומדת. אם יש משהו שלא מתאים, מדברים על זה. יש בזה משהו מאוד משחרר. אני לא אומר שזה נטול מורכבויות, אבל הפוטנציאל לכנות בסיסית גבוה יותר, לדעתי."
אחריות אישית של שני הצדדים
תומר מאמין גדול באחריות אישית, והוא מיישם את התפיסה הזו גם על קשרי השוגר דייטינג שלו. "זה לא יכול לעבוד אם רק צד אחד לוקח אחריות," הוא קובע. "האחריות מוטלת על שנינו במידה שווה, גם אם הדינמיקה הכלכלית אינה שוויונית."
מצד השוגר דדי, האחריות היא להיות כן לגבי כוונותיו ויכולותיו, לא להבטיח הבטחות שווא, ולא לנצל חולשות או מצוקה של הצד השני. "אני חייב להיות ישר לגבי מה שאני יכול להציע, ולגבי מה שאני מחפש. אני לא יכול לשחק ברגשות של מישהי או לתת לה תחושה שהקשר הזה הוא משהו שהוא לא."
מצד ה"שוגר בייבי", האחריות היא להיות בוגרת, לדעת מה היא רוצה ולהיות מסוגלת להביע את זה, להציב את הגבולות שלה, ולוודא שהיא נכנסת לקשר מתוך בחירה מושכלת. "זו לא מערכת יחסים של הורה וילד, או של אפוטרופוס ונתמכת," מדגיש תומר. "שנינו אנשים מבוגרים, ושנינו אחראים לבחירות שלנו ולהשלכות שלהן. אם אישה מרגישה שהיא לא מסוגלת לנהל את הדינמיקה הזו בצורה בריאה, או שהיא מצפה למשהו שההסכם לא כולל, אז הקשר הזה כנראה לא מתאים לה."
התמודדות עם שיפוטיות חברתית
להיות שוגר דדי בחברה הישראלית, גם בשנת 2025, עדיין כרוך בהתמודדות עם שיפוטיות וסטיגמות. תומר מודע לכך היטב. "ברור לי שמה שאני עושה לא יתקבל בהבנה על ידי כולם," הוא אומר. "יש הרבה דעות קדומות, הרבה חוסר הבנה, ולעיתים גם צביעות. אנשים שוכחים שמערכות יחסים 'נורמטיביות' רבות מבוססות גם הן על אינטרסים ועל הסדרים לא מדוברים."
הדיסקרטיות היא ערך עליון עבורו, לא רק בגלל מצבו המשפחתי, אלא גם כדי להימנע משיפוטיות מיותרת. "אני לא מנופף בזה, ואני לא מחפש אישורים מאף אחד. הבחירות שלי הן שלי, והן נעשות מתוך התחשבות בכל הצדדים הרלוונטיים בחיי." עם זאת, הוא מאמין ששיח פתוח יותר, כמו זה שהוא מקיים כעת, יכול לתרום להבנה טובה יותר של המורכבות של קשרים אלו. "אולי אם אנשים יבינו שיש גם דרך אחרת, מכבדת ואחראית, להיות שוגר דדי, זה יפחית קצת מהשיפוטיות האוטומטית."
פרק 4: ה"שוגר בייבי" האידיאלית בעיני תומר
לא מחפש קורבן, אלא פרטנרית להסכם
כאשר תומר מתאר את ה"שוגר בייבי" האידיאלית עבורו, הוא אינו מדבר על נתונים חיצוניים בלבד. "יופי זה נחמד, אבל זה לא העיקר," הוא אומר. "אני מחפש אישה אינטליגנטית, בעלת מודעות עצמית, שיודעת מה היא רוצה מהחיים ומהקשר הזה. חשוב לי שהיא תכבד את עצמה, שתכבד את ההסכם בינינו, ושתהיה מסוגלת לנהל דיאלוג בוגר ופתוח."
הוא מדגיש שהוא נמנע במכוון מקשרים עם נשים שנראות לו במצוקה קשה מדי או נואשות. "אני לא פסיכולוג ולא עובד סוציאלי," הוא אומר בכנות. "אני לא יכול 'להציל' אף אחת, ואני גם לא רוצה להיכנס לדינמיקה כזו. הכי חשוב לי שהיא תהיה שם מבחירה אמיתית, מתוך הבנה של מה שהיא עושה, ולא מחוסר ברירה מוחלט שדוחק אותה לפינה. זה קריטי לתחושת ההוגנות והכבוד ההדדי בקשר." אישה שמגיעה ממקום של חוזק יחסי, גם אם היא זקוקה לתמיכה, היא פרטנרית טובה יותר להסכם הדדי מאשר מישהי שעלולה לפתח תלות מוחלטת.
מה הוא מציע מעבר לתמיכה כלכלית?
תומר רואה את התמיכה הכלכלית כחלק מההסכם, אך הוא מאמין שיש לו מה להציע גם מעבר לכך, אם הצד השני מעוניין בכך. "בגילי ועם הניסיון שצברתי, הן בעסקים והן בחיים, יש לי הרבה מה לחלוק," הוא אומר. "אם האישה שאני בקשר איתה פתוחה לזה, אני שמח לשמש גם כסוג של מנטור, לתת עצה, לשתף בתובנות. לפעמים זה יכול להיות שיחה על קריירה, לפעמים על התמודדות עם אתגרים אישיים."
הוא מספר על מקרים שבהם סייע לבנות זוג קודמות להתקדם בלימודים, לפתוח עסק קטן, או פשוט לצלוח תקופה קשה. "זה לא חלק 'רשמי' מההסכם, אבל אם נוצר חיבור טוב ויש רצון הדדי, אני רואה בזה ערך מוסף לשנינו. זה הופך את הקשר למשהו קצת יותר עמוק ומשמעותי מאשר סתם 'בילוי בתשלום'. זה נותן תחושה טובה לדעת שאתה יכול לתרום גם בצורה כזו." עם זאת, הוא מדגיש שזה תמיד תלוי ברצונה של בת הזוג: "אני לא כופה את עצמי או את עצותיי על אף אחת."
פרק 5: עתיד ה"שוגר דדי" המודע
האם התחום עובר אבולוציה?
תומר סבור שתפיסת השוגר דייטינג עוברת שינויים, גם אם איטיים. "אני חושב שיש יותר מודעות היום, גם בקרב גברים וגם בקרב נשים, לצורך בקשרים שמבוססים על שקיפות וכבוד, גם אם הם לא קונבנציונליים," הוא אומר. "האינטרנט והרשתות החברתיות הפכו את המידע לנגיש יותר, ואנשים יכולים לחקור ולהבין טוב יותר לקראת מה הם הולכים."
הוא מקווה שיותר גברים יאמצו גישה "מודעת" ואתית יותר לתפקיד השוגר דדי. "זה לא רק עניין של יכולת כלכלית. זה עניין של בגרות רגשית, של אחריות, ושל כבוד בסיסי לזולת. גבר שנכנס לתחום הזה רק כדי לנצל או להפגין כוח, מזיק לא רק לנשים שהוא פוגש, אלא גם לתדמית של התחום כולו, ומקשה על אלה מאיתנו שמנסים לנהוג אחרת."
מסר לגברים אחרים השוקלים את הדרך הזו
לתומר יש מסר ברור לגברים אחרים השוקלים להיכנס לעולם השוגר דייטינג: "תעשו שיעורי בית. תבינו לעומק מה זה אומר, מה האחריות שלכם, ומה הסיכונים. אל תיכנסו לזה מתוך דחף רגעי או פנטזיה לא מציאותית."
הוא מוסיף כמה עצות קונקרטיות: "היו כנים עם עצמכם ועם בנות הזוג הפוטנציאליות שלכם. הגדירו ציפיות וגבולות ברורים מההתחלה. הקשיבו לצד השני. כבדו את הבחירות שלה, גם אם הן שונות משלכם. ואם אתם לא מוכנים להתחייב לכבוד הדדי, לשקיפות ולאחריות – אל תיכנסו לזה. יש מספיק כאב ראש בעולם גם בלי שנוסיף עוד." הוא מדגיש את חשיבות הבחירה בפרטנרית הנכונה: "חפשו אישה שהיא שותפה אמיתית להסכם הזה, לא מישהי שתהיו צריכים 'לנהל' או 'לשלוט' בה."
סיכום: מבט מאוזן על תופעה מורכבת
סיפורו של תומר בלוך אינו בא "לייפות" את תופעת השוגר דייטינג או להתעלם מהבעייתיות הפוטנציאלית הכרוכה בה. הוא כן מציע מבט נדיר ומורכב יותר, מנקודת מבטו של גבר המבקש לנהל קשרים לא קונבנציונליים אלו במסגרת של כנות, גבולות ברורים, אחריות אישית וכבוד הדדי. הוא מציב מודל של "שוגר דדי מודע" – כזה שמכיר בפערי הכוח אך שואף למזער את הפוטנציאל לניצול באמצעות תקשורת פתוחה והסכמות שקופות.
השיח שתומר מנהל מאתגר את הסטריאוטיפים ומזכיר לנו שמערכות יחסים, בכל צורותיהן, הן מורכבות ורבות פנים. בעוד שהביקורת על ההיבטים הבעייתיים של שוגר דייטינג חייבת להישמע, חשוב גם להקשיב לקולות כמו של תומר, המנסים, כל אחד בדרכו, למצוא חיבור אנושי בעולם משתנה, תוך ניסיון לשמור על קוד אתי אישי. זהו שיח שדורש פתיחות, הקשבה, והבנה שלא כל מה שלא "נורמטיבי" הוא בהכרח פסול, כל עוד הוא נעשה מתוך בחירה חופשית, בגרות וכבוד לכל הצדדים המעורבים.
