איך ניגשים לשימוע?
בשנה האחרונה, אנחנו שומעים יותר ויותר את הביטוי "שימוע" בחדשות, מסיבות פוליטיות שמעורבות כמובן בסיבות פליליות שונות. אך מונח זה מוכר לכל עו"ד להליך שימוע שמייצג לקוחות בתחום הפלילי.
הרעיון של שימוע הוא, לנסות לגרום לפרקליטות שמגישה תיק נגד אדם מסוים, לוותר על חלק מהאישומים או לשנות אותם על מנת שלא יהיו חמורים מדי. צריך לומר, שימוע זה לא מצב בו חוקרים הכל מהתחלה וזה לא מצב שבו משנים את כל התיק, הרעיון הוא שעורכי הדין ייקחו את חומר הראיות והעדויות הקיימות בתיק, וינסו להסביר דרכם את המעשים של הלקוח שלהם, על מנת להוכיח שהוא לא ביצע עבירה או להוכיח שהוא ביצע עבירה ברמה מופחתת מזו שהפרקליטות חושבת.
ההנחה בציבור היא, ששימועים נוטים להפחית את רמת האישומים בגלל התנהלות עורכי הדין בתיק, הדרך בה הם מציגים את הדברים. זה יכול להיות, אך יש מקרים שגם הפרקליטות מגיעה למסקנה, שעדיף להם ללכת עם אישום מופחת מתוך כוונה לנצח במשפט, מאשר ללכת עם אישום רציני ומשמעותי, ולהפסיד במשפט. כלומר, יש פה שיקולים של תועלת מבחינת מה אפשר להשיג בבית המשפט.
בכל מקרה, עורכי דין שניגשים לקיים שימוע, חייבים שיהיה בידיהם כל חומר הראיות והחקירה, כולל החומרים שהם לא הכירו עד כה, ואז הם יכולים בצורה כזו, לעבוד על התיק, לראות מה בדיוק הלקוחות שלהם עשו, מה יש לפרקליטות ביד, ובצורה כזו הם יכולים לפנות עם הסברים, בקשות וכדומה, במטרה להפחית ככל הניתן את האשמות. תהליך האישום מתבצע, בדרך כלל, ללא הלקוח, כלומר, מי הנאשם איננו חלק מההליך, אלא רק עורכי דינו, הפרקליטות יכולה להחליט את מי היא תשלח, האם את הצוות הראשי או צוות שנטל חלק בחקירה, יש מקרים בהם פרקליט המדינה בעצמו מבצע את השימוע.
> קראו על המושג הליך הסגרה
חשוב לומר, כל אדם יכול ליטול בקשה שימוע, זו לא חובה, כלומר, יש נאשמים שמבקשים לגמור את העניין מהר, ומעדיפים ללכת לבית משפט במקום לעבור הליך של שימוע, מתוך הנחה ששם הם יוכלו להוכיח את חפותם בכל מקרה.