צילומי משפחה – תגידו צ'יז
רגע רגע תזוז ימינה, לא אתה. אתה שמאלה. שניה לא כולם בתוך התמונה. סבאל'ה בא תשב כאן. תחייכי, למה את רצינית? לא פר לא רואים אותי התמונה נחתכת. יווו תראו איך יצאתי רדום. איפה חיים, למה הוא ברח? תחזירו אותו לתמונה – יש מישהו שלא מעלה עכשיו חיוך אל מול הזכרון המצחיק של צילומי משפחה?
מצאו את שמואל – הברחן הסדרתי
איכשהו שכחנו אבל פעם באמת היה דבר כזה צילומי משפחה ולא רק באירועים. הצלם היה מגיע הביתה או שבני המשפחה היו מגיעים לסטודיו, יושבים כולם בשורה ישרה או שתיים או שלוש, תלוי כמה אנשים, הפלאש היה נדלק למספר פעמים והנה לכם מזכרת משפחתית מסורתית.
לתקופה מסויימת נזנחה המסורת הזו והוחלפה בצילומים משפחתיים שנעשו "על הדרך" באירועים, כשהצלם ממתין עד שכולם ימצאו את בני משפחתם ויעמדו צפוף צפוף. זה היה פרוייקט מאתגר לשמור על כולם בעין העדשה ובכל פעם שהצלחתם לאתר מישהו אחד, מישהו אחר נעלם שוב.
סרט (צילום) אחר
אז העידן הזה הסתיים וצילומי המשפחה עוגנו בחוק בלתי כתוב ובלתי מחייב על פיו, זכו למעמד משלהם וליום מיוחד משלהם. בצילומי משפחה באים לידי ביטוי כל בני המשפחה, החל מצילומי אמא-בת, אבא-בן, אמא-בן, אבא-בת, רק הקטנטנים, רק הגדלדולים, צילומים לכבוד בוק בת מצווה בה רואים את כולם יחד, משפחה גרעינית, משפחה מורחבת והיד נטויה.
יום המשפחה
בעידן שבו שולטת המדיה הויזואלית יש ערך גדול ומשמעותי לצילומי משפחה. העידן שלנו מאופיין בפחות זמן משפחתי, אנשים ממהרים כל הזמן לעבודה, לסידורים, מגיעים מאוחר הביתה ובקושי רב מצליחים לאסוף דקה לקה לצורך זמן איכות עם ילדיהם. מעבר לזכרון נצחי וסנטימנלי, צילומי משפחה מגבשים ומעמיקים את מערכות היחסים בתוך המשפחה.